18 ביוני, 2009
המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, בשיתוף עם קרן קונרד אדנאור, ערך ב- 18 ביוני, 2009, כנס מיוחד שנועד להציג בחינה ביקורתית של דיני המלחמה, דיני טרור והאמנה למניעת השמדת עם ומידת יישומם על-ידי החמאס, בפרט, וארגוני טרור, בכלל. מטרת הכנס הייתה להפיק הצעות מעשיות להגברת המחויבות המשפטית של ארגוני טרור המתעלמים או מפרים באופן שיטתי את המשפט הבינלאומי בעידן הטרור ללא כל אכיפה או ענישה. לצפייה במושבי הכנס לחצו על "המשך".
מחקר מאת יהונתן דחוח הלוי
לאחר שארגוני זכויות אדם בינלאומיים הטיחו בישראל האשמות על הרג שוטרים פלסטינים שלא היו מעורבים בלחימה או בטרור במהלך מבצע "עופרת יצוקה", מחקר חדש מאת יהונתן דחוח-הלוי מראה כי הטענות היו נמהרות ומשוללות יסוד. הטענות כי צה"ל הרג "שוטרי תנועה" ושוטרים "תמימים" אינן נכונות. מרביתם המכריעה של "השוטרים" הפלסטינים היו פעילים בזרועות הצבאיות של ארגוני טרור פלסטיניים ולוחמים שעברו הכשרה צבאית.
נייר עמדה חדש מאת האלוף (במיל.) גיורא איילנד
בעוד שמרבית מפרשני המזרח התיכון עוסקים במשא-ומתן הישראלי-פלסטיני, נותרו שאלות לא פתורות בנוגע לעתיד השיחות בין ישראל לסוריה. השיחות בין ישראל לסוריה שנערכו בשנים 1999-2000 עסקו בסידורי ביטחון, האמורים לפצות את ישראל על הוויתור על היתרונות האסטרטגיים של רמת הגולן. הכוונה הייתה ליצור מצב שיאפשר לכוחות צה"ל לשוב במהירות לנקודה בה הם מוצבים כיום, במקרה שתפרוץ מלחמה.
בנייר עמדה חדש קובע האלוף (במיל.) גיורא איילנד כי ה"פתרונות" שהוצעו לישראל בשנת 2000 לא היו מספקים בזמנו. מעבר לכך, הוא מדגיש, הנסיבות שהשתנו מאז מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006, חידדו את חשיבותה של רמת הגולן למדינת ישראל, והפכו את הוויתור על הגולן לצעד שיסכן את ביטחון ישראל.
תרגום לעברית לרב-המכר מאת ד"ר דורי גולד
ספרו של ד"ר דורי גולד, המערכה על ירושלים: האתגר המדיני של ישראל (ידיעות -ספרי חמד), הוא מהדורה מורחבת ומעודכנת של ספרו The Fight for Jerusalem, שיצא לאור לראשונה בארה"ב במהלך 2007. הגרסה האנגלית של הספר זכתה להדים רבים. הספר הגיע למקום השלישי ברשימת רבי המכר של ה"וושינגטון פוסט" לספרי עיון בפברואר 2007.
חלופה להיפרדות משכונות ערביות: התמודדות אחרת עם הבעיה הדמוגרפית
בימים שלאחר ועידת אנאפוליס, נשמעו בממשלת ישראל קולות המצדדים בחלוקת העיר. הטיעון המרכזי של מצדדי החלוקה נוגע לצורך בשיפור המאזן הדמוגרפי בין יהודים לבין ערבים בעיר לטובת הצד היהודי, באמצעות 'גריעת' שכונות ותושבים ערביים מתחומי העיר. 'היפרדות' זו מוצגת ככורח שאין להימנע ממנו, לנוכח המשך מגמת צמצום הרוב היהודי בעיר והאפשרות שאף תואץ. לנוכח הסכנות הקשות שטומנת בחובה חלוקת ירושלים, ועל רקע הזיקה הדתית וההיסטורית של העם היהודי לעיר ולקודשיה, מציע מחקר חדש מאת נדב שרגאי דרכים חדשות להתמודדות עם הבעיה הדמוגרפית. הרצאה מאת נדב שרגאי בנושא המחקר על סכנות החלוקה בירושלים ניתן למצוא באתר יוזמת ז'נבה:
http://www.heskem.org.il/video_show.asp?id=89
ארגז הכלים המשפטי למאבק נגד ישראל
בשנים האחרונות גוברת הביקורת נגד השימוש בסמכות האוניברסאלית, שהפכה מכשיר לרדיפה פוליטית בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות לכאורה, שבוצעו על ידי אנשי צבא ומנהיגים מדיניים בישראל. הפורום למשפט בינלאומי (Global Law Forum) במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה קיים כנס מיוחד בלונדון כדי לדון בסוגיה זו ולהתריע על השימוש הלא מבוקר בסמכות האוניברסאלית בבתי דין של מדינות שכלל אינן צד בנושא התביעה.
מאת ג'סטוס ויינר
המאבק על הריבונות בירושלים מהווה את אחת הסוגיות המרכזיות בכל הסדר של הסכסוך הישראלי-פלשתיני. ארגונים לא ממשלתיים בינלאומיים מגנים את המדיניות הישראלית נגד בנייה בלתי חוקית בירושלים ומאשימים את ישראל בהפרה בריש גלי של חוקי זכויות האדם הבינלאומיים והדינים ההומניטריים. ואולם, אם בודקים את הדברים לעומקם, מתברר שאף אחת מהאשמות אלה אינה נכונה והמציאות הנה מורכבת ושונה. למרות שלחלל האוויר נזרקות הצדקות לבנייה הבלתי חוקית מטעמי תרבות ועוני, ברור ששתי הסיבות המכריעות שמניעות את הגידול העצום בתופעה זו במזרח ירושלים הן מדיניות מכוונת של הרשות הפלשתינית ותאוות הבצע של קבלנים עבריינים.
בדיונים המתקיימים חדשות לבקרים לגבי הקמת מדינה פלשתינאית בת קיימא עלה גם הרעיון של חיבור טריטוריאלי בין רצועת עזה לבין הגדה המערבית. אולם מסתבר כי ברוב המקרים מתעלמים מההשלכות המשפטיות, כלכליות וביטחוניות של "המעבר הבטוח", הנידונות בהרחבה במחקר חדש זה של עו"ד ג'סטוס ויינר, משפטן המתמחה בזכויות אדם.
המשפט הבינלאומי לדורותיו קובע כי ההכרה ביישות מסוימת כמדינה, מותנית בין היתר בשטח מוגדר, אף כי אין כל הגדרת מינימום לגודלו של השטח. זאת ועוד, אין דרישה שגבולות השטח יהיו קבועים או ודאיים. חשוב להדגיש כי התבחין של שטח מוגדר אינו מחייב שהמדינה תהיה בעלת רצף
טריטוריאלי.
המושג "מעבר בטוח" מוזכר לראשונה בהסכם עזה-יריחו מתקופת תהליך אוסלו בתוך סעיף העוסק בסידורי הביטחון, והוא מהווה אחד מתוך ארבע הסוגיות העיקריות בהסכם.
הזכויות הלגיטימיות של מדינת ישראל בראי המשפט הבינלאומי
60 שנה לאחר הקמתה של ישראל נשמעים קולות בשיח הציבורי העולמי המערערים על הלגיטימיות של המדינה היהודית. הצהרות בינלאומיות המכירות בזכותו של העם היהודי למדינה משלו - הצהרת בלפור, כתב המנדט של 1922 ועוד - מהוות תשתית לכנס זה שידון בבסיס המשפטי והמוסרי של מדינת הלאום היהודית בקרב משפחת העמים ובהקשר של זכותם של עמים שונים להגדרה עצמית על פי הדוקטרינות המקובלות במשפט הבינלאומי.
ב-26 במרץ, 2008 בין השעות 10:00-16:30
במשתתפים: ציפי לבני, ממלאת מקום ראש הממשלה ושרת החוץ, בנימין נתניהו, ראש האופוזיציה; לשעבר ראש ממשלת ישראל, ומשפטנים מובילים מישראל, ארה"ב, קנדה, בלגיה ואנגליה.
כנס משותף של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, קרן מורשה וקרן קונרד אדנאור
צילום חזית האו"ם: אנדראה בריזי
מחקר מיוחד של המרכז הירושלמי מאת יהונתן דחוח הלוי
דוגמא בולטת להפקרת זירת ההסברה נוגעת למספר הפלסטינים שנהרגו בידי כוחות הביטחון הישראליים. מערכת הביטחון ממעטת לפרסם נתונים על מספר ההרוגים הפלסטינים ועל נסיבות מותם ומותירה את הזירה פתוחה ליריבים ומבקרים שמפרסמים נתונים שמהימנותם מפוקפקת. מחקר מיוחד
פרוייקט הדגל של המרכז הירושלמי
הידיעות האחרונות על הכניסה של טילים נגד מטוסים לרצועת עזה דרך ציר פידלפי הפרוץ ממחישות ביתר שאת את החיוניות של שליטה ישראלית מובהקת במעטפת השטחים של ישראל.גם מלחמת לבנון השנייה הוכיחה את החשיבות של מדיניות ביטחונית ישראלית המבוססת על גבולות בני הגנה. אם ישראל הייתה מוותרת על בקעת הירדן, הנשק הרב שזרם ללא הפרעה לחיזבאללה בדרום לבנון היה מגיע בקלות גם לגדה המערבית והיה יוצר איום ישיר על מרכז הארץ ונתב"ג. שיקולים דומים עולים בפרויקט הדגל של המרכז הירושלמי
לוטננט גנרל ארל היילסטון (Lt. Gen. Earl B. Hailston) לשעבר מפקד המרינס,2003 בעיראק ובאפגניסטן:
"לא ניתן להעלות על הדעת שישראל תחזור לגבולות 67' בגדה המערבית, אשר שוללים מהעם בישראל את גבולות בני ההגנה החיוניים להם. גם בעידן של טכנולוגיה צבאית מתקדמת ישנה חשיבות מכרעת לשיקולים של עומק אסטרטגי ותנאי השטח בהקשר של ביטחון לאומי. "
מתוך ההקדמה של רא"ל (מיל.) משה יעלון:
"פרסום מהדורה חדשה ומעודכנת זו של המסמך "איראן, חזבאללה, חמאס והג'יהאד הגלובלי: פרדיגמת סכסוך חדשה למערב", מגיע בעיתוי קריטי. מאז פרסום המהדורה הראשונה לאחר מלחמת לבנון השניה בשנת 2006, האירועים באזור רק חיזקו את תזת המחקר: השימוש של איראן בבני בריתה הטרוריסטיים במירוץ שלה לשליטה אזורית הוא הגורם העיקרי לחוסר היציבות במזרח התיכון, ולא המחלוקת הישראלית-פלסטינית."
סיכום ידיעות יומי מהתקשורת הערבית המובילה
NRG- מעריב