איראן וגורם הטירוף – Washington Post
ריצ'ארד כהן
25 פברואר, 2010
שאלה שקשורה לתוכנית הגרעין של איראן: האם הנשיא האירני, מחמוד אחמדיניג'אד, מטורף כמו אדולף היטלר, או האם הוא מטורף כמו, מכל האנשים, ריצ'ארד ניקסון?
לניקסון היה כינוי לסוג השיגעון שלו עצמו: "אני קורא לזה התיאוריה של האיש המשוגע, בוב" הוא אמר לעוזרו ה. ר. "בוב" הלדמן, בזמן מסע הבחירות לנשיאות ב-1968. ניקסון דיבר על צורת ההתמודדות שינהג בה במלחמת ויטנאם. "אני רוצה שהצפון וויאטנמים יאמינו שהגעתי לנקודה שבה אני עלול לעשות הכל כדי לעצור את המלחמה. אנחנו פשוט נדליף להם ש'למען השם, אתם יודעים שניקסון אובססיבי לגבי קומוניזם. אנחנו לא יכולים לעצור בעדו כשהוא כועס-והאצבע שלו מונחת על כפתור הגרעין'." האסטרטגיה, למרות ערמומיותה, לא עבדה על הצפון וויטנאמים. אולי הם היו משוגעים יותר מניקסון.
אחמדיניג'אד הוא גם סוג של מטורף. הכחשתו את השואה היא סוג של אי שפיות, או טירוף מהסוג של ניקסון, שנועד להוציא אויבים ומתנגדים משלוותם: מה האדם הזה הולך לעשות עכשיו?
לצד הכחשת השואה, אחמידיניג'אד מדבר שוב ושוב על השמדת ישראל. בעוד כמה מומחים נחלקים על התרגום המדויק של מילותיו, המטרה הכללית שלו ברורה. מה שלא ברור, הוא האם הוא מביע משאלה או נשבע: "המשטר הציוני יימחק," "המשטר הציוני בדרכו החוצה," "ימיו של משטר זה ספורים," "תודה לאל, משאלתכם בקרוב תישמע וחיידק זה של שחיתות יימחק מהעולם." הייתי ממשיך וממשיך, כמו שאחמדיניג'אד עושה בפועל.
על פניו, ההצהרות האלה יכולות להיות לא יותר מדיבורים גבוהים של דמגוג או ריצוי של הציבור. אחרי הכל, אחמדיניג'אד חייב לדעת שכל ניסיון לעבור מהרטוריקה למעשה ייפגש בכוח. ישראל היא מעצמה גרעינית והיא לא תיפול ללא קרב. האיראנים לא יכולים להיות משוגעים עד כדי כך. הם כן, בדרכו של ניקסון, מנסים רק להרשים. אולי.
אבל המחשבה שהעולם עובד בצורה הגיונית היא עצמה לא הגיונית. הדוגמה של היטלר מוכיחה זאת ומהווה אזהרה. המנהיג הנאצי היה יותר מאנטישמי שבאמת האמין לתיאוריות המטורפות שלו; הוא גם עשה החלטות שהיו עצמן מטורפות. לדוגמה, מדוע הוא הכריז מלחמה על ארצות הברית אחרי שהיפנים התקיפו את פרל הארבור? מדוע פלש לברית המועצות לפני שהכניע את בריטניה? בשני המקרים, היו לו הסיבות שלו. ובשני המקרים, הסיבות שלו היו מטורפות.
לישראל, מכל המדינות, יש אמון נמוך בהיגיון של בני האדם. היא פשוט יודעת טוב יותר. השאלה האם אחמדיניג'אד מציג את עצמו כמטורף או שהוא באמת מטורף אינה תרגיל אינטלקטואלי. זאת שאלה מאיימת ובעלת דחיפות אמיתית, שלעיתים קרובות מידי, ביותר מידי מקומות, ממעיטים בערכה ורואים בה סוג של פרנויה. לדוגמה, כשמנהיגים ישראליים מזהירים שהם עשויים לנקוט צעדים נגד איראן - נגיד ניסיון להפציץ את המתקנים הגרעיניים שלה, כמו שעשו בעירק ב-1981-מתייחסים לכך כמו נפנופי חרבות חסרי אחריות. היועץ הלאומי הביטחוני לשעבר, זביגיניו בז'ז'ינסקי, אפילו אמר שאם ישראל תעשה דבר כזה, ארה"ב תיאלץ אולי לעצור אותה בכוח. השיטה של בז'זינסקי מרעננת באומץ הלב המעוות שלה: אנחנו יורים בחברים שלנו כדי להגן על האויבים שלנו.
פצצה איראנית היא נושא שמטריד לא רק את ישראל. היא תפר את איזון הכוח ברחבי המזרח התיכון ותעודד ארגונים רדיקלים/טרוריסטיים כמו חיזבאללה וחמאס להעלות מדרגה במלחמתם נגד ישראל. מדינות מזרח תיכון אחרות, שלא רוצות לסמוך על המטריה הגרעינית של ארה"ב, ינסו ליצור נשק גרעיני משל עצמן. אזור שלא יציב גם ככה, יהפוך להיות גרעיני. (זה מעיד מאוד על המציאות המזרח תיכונית והצביעות, שמצרים חיה בשלווה עם פצצה ישראלית, אבל זועקת לנוכח האפשרות של אחת איראנית).
אין לי מושג אם אחמדיניג'אד רק מתנהג כמטורף או שהוא באמת מטורף. אני כן יודע שאיראן ממוקדת בהשגת נשק גרעיני וטילים שישגרו אותו. אני גם יודע, שדבר ממה שארה"ב ובנות בריתה עשו לא הניא את אחמדיניג'אד (או את המלומדים האסלאמים או את כוחות המהפכה) מלנסות ולהגיע למטרה זו. אולי הגיע הזמן שברק אובמה, סמל האיפוק, ישאיל איזו טקטיקה מריצ'ארד ניקסון ויילחם באופן מטורף במטורפים. כפי שזה נראה, זה יהיה טירוף לא לפעול כך.
|