הערכה מוסרית של מלחמת עזה – מבצע "עופרת יצוקה"

אסא כשר

08/02/2010 15:14:27

תקציר מתוך המאמר A Moral Evaluation of the Gaza War - Operation Cast Lead

בישראל חייל הוא אזרח במדים; לעיתים קרובות הוא בכוננות או בשירות מילואים. למדינתו חייבת להיות סיבה משכנעת לסכן את חייו. העובדה שאנשים המעורבים בטרור מוצגים כלא-לוחמים ושהם מתגוררים ופועלים בקרבם של אנשים שלא מעורבים בטרור, היא לא סיבה לסכן את חייו של הלוחם יותר מהנדרש תחת תנאי קרב.

הדוקטרינה האתית שנובעת מהקוד האתי של צה"ל מכתיבה, שכאשר קיימת אפשרות, יש להזהיר את תושבי השכונה הלא-לוחמים, אם מסוכן להישאר בה. בעזה צה"ל הפעיל מגוון מאמצים חסרי תקדים, שנועדו לצמצם את הפגיעות בלא-לוחמים, כולל עלוני אזהרה, שיחות טלפון וירי אזהרה לא קטלני.

אין צבא בעולם שיסכן את חייליו כדי להימנע מפגיעה בשכנים של האויב או של טרוריסט, שהוזהרו מראש. על ישראל להעדיף את חיי חייליה על חיי השכנים של הטרוריסט, שהוזהרו היטב, כאשר היא פועלת בשטח שהיא לא שולטת בו ביעילות, מאחר ובאזורים כאלה היא לא נושאת באחריות המוסרית להפריד בין האנשים המסוכנים לבין הלא מזיקים.

פרופורציונאליות איננה השוואה מספרית, אלא הערכה של איומים קיימים והאמצעים שבהם יש לנקוט כדי להימנע מהם. פרופורציונאליות היא הצדקה לנזק הנלווה בהשוואה ליתרון צבאי שהושג.

נשווה את מבצע עזה למבצע של הנחתים האמריקאים בפאלוג'ה, עיראק, בסוף שנת 2004. במהלך המבצע כ-6000 עיראקים, כולל 1200-2000 מורדים, נהרגו. מתוך 50,000 בתיה של העיר, הושמדו כ-10,000, כולל 60 מסגדים. כך, ארה"ב השאירה בפאלוג'ה שובל הרס גדול הרבה יותר מזה שישראל הסבה לעזה. ההשוואה בין פעולות צה"ל לאלו של צבאותיהן של דמוקרטיות מערביות היא מרכיב הכרחי בכל ניסיון לעשות שימוש במשפט הבינלאומי.

אנחנו בישראל נמצאים בעמדת המפתח לפיתוח חוק מנהגי בינלאומי בתחום זה, מאחר ואנו עומדים בחזית  המאבק נגד הטרור. ככל שמדינות מערביות יישמו לעיתים קרובות יותר את העקרונות שנוצרו בישראל על הסכסוכים הלא-מסורתיים שלהם במקומות כמו אפגניסטן או עיראק, כך יגדל הסיכוי שעקרונות אלו יהפכו לחלק חשוב מהמשפט הבינלאומי.

הבלוג לעיל משקף את דעת הכותב בלבד ואיננו מהווה עמדה רשמית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה