הטפות השנאה של הכומר ג'רמייה רייט ג'וניור העמידו את גזענות המיעוטים באור הזרקורים של התקשורת העולמית. תופעה מדאיגה זו היא תמונת ראי של תפיסת העליונות הלבנה הגזענית הגורסת שלא-לבנים הם נחותים. גזענות מיעוטים ואנטישמיות הן תופעות חמורות בארצות הברית, אבל באירופה הן גרועות עוד יותר.
עיון מדוקדק בנאום אבו מאזן בפסגה הערבית בדמשק מגלה, כי עמדותיו של אבו מאזן אינן שונות כלל ועיקר מאלה של קודמו יאסר ערפאת, אין הן מבטאות השלמה עם קיומה של מדינת ישראל, אין בהן הכרה בזיקה ההיסטורית של העם היהודי לארץ ישראל ואין בהם כל גינוי לטרור.
ביקורו של מבארכ ברוסיה והחתימה על ההסכם הגרעיני הם חלק ממרוץ נרחב במזרח התיכון בו תשתתפנה כל מדינות האזור בצורה זו או אחרת. אין ספק שפיתוח הגרעין לצורכי שלום חשוב ואפילו הכרחי, אך הוא גם טומן בחובו סכנות רבות למזרח התיכון ולעולם כולו.
על אף שהחרם האקדמי על ישראל נראה בתחילה כמהלך פוליטי בעל סיכוי קטן להצליח, העובדה שהקמפיין ניצב על סדר היום הציבורי מעידה על הצלחתו. התגובה הישראלית לחרם הייתה לאורך השנים מפוזרת ובלתי מתוכננת. לאור זאת, קיים צורך דחוף באסטרטגיית נגד פעילה, במיוחד מצד הקהילה היהודית בבריטניה.
ביקורה המוצלח בישראל של קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, נערך בתקופה בה בגרמניה עצמה ישנן התפתחויות אנטישמיות מדאיגות. אופי הביקור, לאור המציאות הגרמנית של היום, מאפשר למרקל לשגר, מעבר למסרים הברורים לישראל, גם כמה מסרים משתמעים לאומתה שלה.
מחקר חדש מאת מאט מת'יוז, שנערך על ידי מרכז הזרועות המשותפים בצבא ארה"ב ונקרא "נתפסנו לא מוכנים: מלחמת חזבאללה-ישראל ב- 2006", עוזר לספק תמונה ברורה לגבי הגורמים שהובילו למלחמה וכישלונותיה. ההתנהלות בעזה עדיין איננה עדות לכך שלקחים יושמו.
במקום ללחוץ על ערוץ אלג'זירה, להקים לו ערוץ מתחרה ולנצל אותו להעברת מסרים ישראליים אל לב העולם הערבי, ממשלת ישראל העדיפה לפנות לאופציה של חרם, אשר בוודאי לא מה ישפר את תדמיתה בעיני הצופים הערבים והאירופים.
דברי השבח שהשמיע האייתוללה מוחמד חוסיין פדלאללה, מקור הסמכות הדתית החשוב ביותר בקרב השיעים בלבנון, על הטבח בישיבת מרכז הרב מפריכה את הצגתו כמתון ומוכיחה שהוא מעניק לגיטימציה להרג אזרחים חפים מפשע.
כל עוד ציר פילדלפי פתוח להברחות של החמאס ולמשלוחי טילים ארוכי טווח מאיראן לעזה, הסכנה לישראל תגדל. נמל אשדוד הוא ככל הנראה המטרה הבאה, אולם אם טילי הפאג'ר יגיעו לעזה, אין סיבה שהחמאס לא יציב איום גם על תל אביב.
ממשלת החמאס מנהלת קמפיין תקשורתי נגד ישראל ומאשימה אותה באחריות למותם של תושבים פלשתינים, בגלל שהיא מונעת את יציאת החולים לטיפול רפואי בחו"ל. האמת שונה בתכלית.
הפיגוע בישיבת מרכז הרב בירושלים הוביל פרשנים בתקשורת לחיפוש אחר השינוי שהתחולל בעיר, אשר גדע את השקט הממושך והיחסי ויצר את מה שהוגדר על ידי כוחות הביטחון כ"פיגוע איכות". התבוננות במספר אירועים שקדמו לפיגוע יכולה לכוון אותנו לתשובה.
שרת החוץ האמריקאית, קונדוליזה רייס, דבקה במשימתה לקדם את תהליך אנאפוליס למרות שסעודיה ומדינות המפרץ איבדו בו עניין ומסרבות לפתוח בשלב הנורמליזציה עם ישראל. רייס דוחפת למעבר לשלב הבא של מפת הדרכים והדבר עלול להביא לזעזועים פנימיים קשים בתוך ישראל, ברשות הפלסטינית וביחסים בין ישראל לפלסטינים.
לאחר שבע שנים של קסאמים שהפכו, מאז ההתנתקות, לכדי מלחמה של ממש, מחליטה הממשלה לבחון אפשרות של ירי למקורות הירי ופעולה להפסקה מוחלטת של הירי במקום לצמצומו. האם מדובר בתפנית אסטרטגית או בשינוי פרדיגמה? ההחלטה להמשיך במו"מ תחת אש מספקת תשובה ברורה.
המרכז הפלסטיני ללימודים אסטרטגיים לאומיים חנך לאחרונה את פרויקט 'תגלית' הפלסטיני במחנה הפליטים דהיישה שבבית לחם. החיקוי עשוי להיתפס כצורה של חנופה, אולם מעצם שמה ותיאורה, 'תגלית פלסטין' מתגלה כאמצעי נוסף לתחרות עם ישראל וכקריאת תיגר על רעיון המדינה היהודית.
העולם המוסלמי בכללותו הוא המרוויח העיקרי מהכרזת העצמאות של קוסובו. האם ישראל נמצאת בצד המפסידים? לא ברור. במידה והאיסלאמיסטים יצליחו להציב רגל בקוסובו, הדבר עשוי לחזק את העמדה הישראלית מול הפלסטינים.
חמאס אינו מציג סימני שבירה לנוכח המבצע הקרקעי של צה"ל ברצועת עזה. האסטרטגיה שלו בנויה בראש ובראשונה על עמידה איתנה ופגיעה מתמשכת בעורף הישראלי. במקביל, הרש"פ של אבו מאזן הייתה רוצה לראות מפלה של החמאס, אולם חייבת להפגין סולידריות בשלב זה.
ההזמנות לפסגת מנהיגי ערב נמסרו ברובן, אך כלל לא בטוח שהאורחים רמי המעלה ייענו ויגיעו. נראה שהסיבה לכך היא שדמשק, שתארח השנה את הוועידה, נתפסת כאחראית ליותר מדי בעיות בעולם הערבי.
שלח לחבר
הדפס עמוד
