בחינת תוכן נאומיהם של יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, ראש הממשלה, סלאם פיאד, ומנהיג חמאס, ח'אלד משעל, מלמדת כי אין הבדל משמעותי בין עמדות הפתח לחמאס בשאלות היסוד הנוגעות להסדר מדיני עם ישראל. למעשה, ישראל מתמודדת עם רשות פלסטינית המורכבת משני ראשים ברמאללה (פתח) ובעזה (חמאס), אשר על אף היריבות המרה ביניהם, מאוחדים בסוגיות הליבה המאיימות על עצם קיומה של מדינת ישראל.
בנאומו הפרוגרמטי הגדול בדמשק בשבוע שעבר, מנהיג חמאס, ח'אלד משעל, לא רק דחה את ידו המושטת של ברק אובאמה לאסלאם, הוא אף הציב את מדיניותו הכוללת של אובאמה כלפי המזרח התיכון מול אתגרים גדולים. בכך הצטרף משעל לנשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד, שדחה גם הוא את מדיניות הדיאלוג האמריקאית כלפי איראן והאסלאם.
בהתמודדות עם הטרור, המשפט הבינלאומי ניצב בפני מגבלות שאינן תמיד משפטיות. פיגועי ה- 11 בספטמבר חוללו מהפכה במאבק בטרור והביאו למציאת פתרונות רבים. עם זאת, נושאים אחרים, ביניהם השימוש במגנים אנושיים, עדיין נתונים למחלוקת משפטית.
במסגרת המו"מ לשחרור גלעד שליט, ממשלת קדימה לקחה בחשבון את האינטרסים של הרשות הפלסטינית בראשות אבו מאזן וסלאם פיאד ודאגה שלחמאס לא יהיה הישג גורף בעסקה עצמה. נכון לעכשיו, רמאללה כבר לא רואה עצמה בעלת ברית של ממשלת ישראל. אם ישראל תנקוט בשורה של צעדים שיהלמו את האינטרסים שלה, מבלי להתחשב ברמאללה, ייתכן כי יהיה סיכוי לקדם את העסקה.
המורכבויות הידועות של שדה הקרב הקונבנציונלי הופכות קשות וחמורות פי מאה כשמתמודדים עם דפוסי הלחימה והטכניקות של ארגונים כמו חזבאללה, חמאס, אל-קעידה ואחרים. ארגוני הטרור בקיאים היטב בדיני המלחמה ופועלים על פי ההנחה, הנכונה, כי צבאות המערב יצייתו בדרך כלל לכללים. כיצד ניתן להתמודד עם אויב שמנצל לרעה את דיני המלחמה הבינלאומיים?
המסקנה העגומה משתיקת המערב לנוכח המהומות באיראן היא כי לא ארצות הברית ולא אירופה מוכנות להתמודד חזיתית עם הבעיה, חרף מדיניותן המוצהרת בדבר דמוקרטיה ושמירה על זכויות האדם. יש כאן לקח מעניין דווקא למדינות הקיצוניות: למערב יש אידיאלים, אך הוא אינו מוכן להיאבק למענם.
בשנים האחרונות, חוזרת ונשמעת הטענה כי דיני המלחמה הקיימים הם מיושנים ואינם מתאימים להתמודדות מול גורמים לא-מדינתיים כארגוני טרור. טענה זו מתעלמת מהעובדה שהמשפט הבינלאומי נוצר דרך הפרקטיקה שיוצרות מדינות המתמודדות עם סיטואציות עימות חדשות. כך התפתחו דיני הלחימה לאורך השנים, וכך המצב צריך להימשך.
מאז נסיגתה של ישראל מרצועת עזה, מופרות זכויות האדם ברצועה ברגל גסה ע"י שלטון הטרור של חמאס. עם זאת, ארגוני זכויות אדם ממשיכים לטעון שישראל עודנה "הכוח הכובש". עיסוקם התכוף של אותם ארגונים בתעמולה מעלה שאלות נוקבות על מהימנות דיווחיהם בתחום זכויות האדם.
המדיניות הכלכלית והביטחונית שמוביל סלאם פיאד בתמיכת המערב הגבירה את המתחים בינו לבין החמאס והפתח. התפטרויותיו החוזרות ונשנות של פיאד מלמדות על מתחים עמוקים וחוסר תיפקוד פוליטי. יתרה מזאת, הן חושפות את הפער הניכר בין ציפיות המערב מפיאד לבצע רפורמות נרחבות, לבין המציאות הנוקשה ברחוב הפלסטיני.
העימות בין ישראל לחמאס, במיוחד לאחר מבצע "עופרת יצוקה", מתאים להגדרה של "עימות חמוש" הטומן בחובו את יישום החוק ההומניטארי הבינלאומי. למרות שהחמאס מפר רבות מנורמות החוק ההומניטארי הבינלאומי, הגדרתו כשחקן לא-מדיני מקשה על החלת החוק עליו.
לזיופי הבחירות באיראן יש משמעות החורגת מההקשר האיראני ואשר נוגעת גם להקשר הפלסטיני והלבנוני. מתברר כי תנועות אסלאמיות רדיקליות מקבלות את כללי המשחק הדמוקרטי כל עוד הם מביאים אותן לשלטון. כל התרחישים המתבססים על בחירות פלסטיניות חופשיות בעוד פחות משנה עומדים על חולות נודדים.
ארגון 'בצלם' פרסם לאחרונה את עדויותיהם של שלושה "פועלים" פלסטינים בדבר "התעללות קשה" שעברו מיד חיילי צה"ל. בדיווח לא נמסר כי שניים מהפלסטינים משתייכים לארגון טרור וכי בעבר נעצרו מספר פעמים ע"י כוחות הביטחון הישראלים.
גישתו הנוקשה של ממשל אובאמה כלפי ההתנחלויות מעלה את השאלה אם היא מייצגת תפנית חדה מהמדיניות בה נקטו ממשלים קודמים. אם ארצות הברית מודאגת מהאפשרות שישראל תקטין את השטח המיועד לפלסטינים, הרי שהיא יכולה להמשיך ולדבוק בקווי היסוד השקטים שהנחו את ממשל בוש ואת ממשלת שרון.
אזרחי לבנון הצביעו השבוע בצורה ברורה נגד החדירה האיראנית לארצם ובעד ממשלה שתקדיש את מרצה לפיתוח כלכלי ולרווחה. הבעיה היא שחיזבאללה, אף שספג מכה מוראלית, עדיין שומר על מלוא עוצמתו. גם לאיראן אין כל כוונה לוותר על שאיפותיה להפוך את לבנון לראש הגשר שלה במזרח התיכון.
תנועת החזבאללה נחלה תבוסה מוחצת בבחירות לפרלמנט בלבנון, אך צפויה להפעיל את כל כובד משקלה על מנת להיות שותפה בממשלה החדשה, וזאת על מנת להבטיח את המשך קיומה של המיליציה הצבאית. איראן צפתה בעיניים כלות במתרחש בזירה הלבנונית, אך תגבש בהמשך את האסטרטגיה שלה בלבנון.
ראש מחלקת המו"מ באש"ף, סאיב עריקאת, גילה הלילה כי הרמטכ"ל האמריקאי, האדמירל מייקל מולן, אמר כי ארצות הברית מקימה מנגנון של שיתוף פעולה בינלאומי על מנת להביא להקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967. נראה כי כישלונה של ישראל במלחמת לבנון השניה וחתירתה להצבת כוחות בינלאומיים בשטחה הפכו אותה מנכס לנטל.
המערכה על דברי הימים היא אחת הזירות העיקריות בסכסוך בין ישראל לפלסטינים. מערכת הביטחון הישראלית חייבת להגיב מיידית ובפרוטרוט על דו"חות ארגוני זכויות האדם על מנת שלא להותיר בידי אחרים את מלאכת כתיבת ההיסטוריה בהתאם לאג'נדה המנחה אותם.
הזרקורים מופנים כעת לקשיים הגדלים והולכים בין ישראל לממשל אובאמה, אבל בצד שאיננו מואר ישנם גם קשיים גוברים בין ארצות הברית לבין מצרים וסעודיה. הנאום הנמלץ שנשא אובאמה בקהיר הראה כי בכוונתה של ארצות הברית לעקוף את ישראל, מצרים וסעודיה בדרך לניהול דיאלוג ישיר עם האחים המוסלמים.
החלטתו של אובאמה לפנות אל העולם המוסלמי בנאומו היום בקהיר היא בעייתית. התקשורת הערבית מתייחסת אל הנאום כאל נאום פיוס ומצפה מאובאמה להתנצל על התנהגותה של ארצות הברית כלפי המדינות הערביות. סביר להניח כי שאיפתו של אובאמה להשיג חזית ערבית מול איראן בעקבות הנאום לא תתממש.
בשנת 2008, כמו בשנים קודמות, תייג ארגון אמנסטי את ישראל כאחת המפרות הגדולות של זכויות אדם במזרח התיכון . מחקר שערך ארגון NGO-Monitor מראה כי האג'נדה של אמנסטי מונעת על ידי אידיאולוגיה ותשוקה לתשומת לב תקשורתית, ולא על ידי נורמות מוסר בינלאומיות.
הפגנת האדישות בתקשורת הסעודית לקראת ביקורו של הנשיא אובאמה איננה מבשרת טובות מבחינת הנשיא האמריקאי. אובאמה מלא רצון טוב וחדור חדוות שינוי, אבל אלו לא פועלים בהכרח לטובה.
שלח לחבר
הדפס עמוד
